%20WHITE.png)
היה חוקר אחד בהרווארד בשם מקדוגל לפני מאה שנה בערך עשה ניסויים בעכברושים במבוכים, הוא רצה לראות האם הלמידה שלהם עוברת בתורשה לילדים שלהם. בגדול בעולם הביולוגיה יש הפרדה בין למידה נרכשת לתכונות מולדות והן לא אמורות להתערבב. אז הוא עשה ניסוי עצום במשך 15 שנה, מדד כמה נסיונות לקח לעכברושים לצאת ממבוך ספציפי ואז מדד את הדורות הבאים וכן הלאה. הוא הגיע למסקנה חד משמעית שיש שיפור ניכר בלמידה שלהם לאורך הדורות. כלומר אבא ואמא למדו משהו, לא לימדו בצורה ישירה את הצאצאצים שלהם כי הפרידו ביניהם, אבל הצאצאים מעצמם יודעים לפתור את הבעיה יותר מהר.
זה עשה חתיכת מהפיכה בעולם הביולוגיה כי זה יצר תפיסה של למידה נרכשת שעוברת בתורשה. אין ממש תאוריה שתסביר למידה כזו אז ניסו לשחזר את הניסוי שלו והפעם עם קבוצת ביקורת שהיתה חסרה בניסוי המקורי. עשו את זה עוד פעמיים, פעם אחת עם תוצאות לא מובהקות ופעם שניה בניסוי אדיר של 20 שנה, עם תוצאות כן מובהקות שמאשרות את הטענה של למידה עוברת בתורשה, אבל מוסיפה משהו עוד יותר מענין.
עד כדי משוגע. קבוצת הביקורת, שזה עכברושים אחרים, שגם עשו את אותו מבוך בלי להיות קשורים גנטית או בשום דרך אחרת לתהליך הלמידה של הדורות הקודמים. גם הם פתרו את המבוך יותר ויותר מהר.
מה? איך זה יכול להיות? אז המסקנה המתבקשת היתה שהלמידה עברה הלאה אבל לא רק דרך תורשה פיזית גנטית כמו שמקובל אלא דרך התודעה הקולקטיבית בצורה שונה כלשהי.
זה הביא למחקרים אחרים מגניבים למדי שמתוכם פיתח הביולוג המפורסם רופרט שלדרייק תאוריה בשנות ה 80. בתאוריה שלו הוא אומר שיש שדות של מידע. הוא קורא להם שדות מורפיים. שם מוזר אני מתנצל. ויש דרכים שמידע עובר בהם וזה נקרא תהודה מורפית. השדות האלה קיימים בגדלים שונים, משפחה, קהילה, מדינה, גזע ובעצם הוא אומר שברמת המין האנושי כולו, כדור הארץ והגלקסיה. מידע עובר בשדות האלה בצורה של השפעה מרחוק על ידי כוחות שאנחנו עדין לא ממש מבינים אותם שהוא קרא להם תהודה.. כלומר יש דברים שנלמדים ועוברים לדורות הבאים או למקומות מרוחקים הרבה יותר מהר בלי קשר ישיר בין דור לדור.
אבל אם ככה איך זה יכול להיות? איך הלמידה הזו מתבצעת? איך המידע עובר בין אנשים ? התאוריה של מורה מפורסם בשם קריס בייג' היא שהשדות האלה הם שדות של תודעה, כלומר יש עוד רבדים של תודעה שהם לא רק התודעה האינדיבידואלית של כל אחד, אלא גם תודעה קבוצתית, בכל מיני גדלים של קבוצות. שדה בתוך שדה בתוך שדה.
קריס בייג' מזמין אותנו להסתכלות נוספת. יש לנו הסתכלות רגילה שרואה הכל בצורה אטומית מבודדת אינדיבידואלית והיא לגיטימית, מה שאני עובר זה שלי ולא כולם עוברים את זה וכל אחד מאיתנו הוא מיוחד וכולי, והוא מזמין עוד הסתכלות, שרואה את הדברים בצורה הרבה יותר מחוברת. כלומר להוסיף על התפיסה של כולנו אינדיבידואלים ושונים את התפיסה של כולנו מחוברים בכל מיני דרכים שאנחנו לא רואים אותם אבל כן מרגישים אותם.
ואז הוא גילה תופעה מענינת נוספת והיא שלא רק לקבוצות קבועות יש תודעה. גם בקבוצה זמנית שמתכנסת ביחד, לצורך ספציפי כמו קורס או שיעור או סדנה גם לקבוצה כזו יש תודעה, פתאום יהיו ביניהם סנכרונים מוזרים, צירופי מקרים בלתי מוסברים ומידע יעבור בצורה מהירה יותר בקבוצות כאלה.
לפעולה אנושית שמתבצעת שוב ושוב, נוצר שדה אנרגטי סביבה. שיעור באוניברסיטה שמלמדים אותו שוב ושוב לאורך שנים יווצר סביבו שדה של למידה. בית חולים שמרפא שוב ושוב חולים לאורך שנים יווצר סביבו שדה של ריפוי או סבל תלוי מה עושים שם, וכן הלאה. השדות האלה מכילים בתוכם אפקט מצטבר של הידע שהיה בהם קודם לכן. וככל שהם נמשכים יותר זמן ויותר אנשים הם נהיים חזקים יותר. והלמידה של הקורסים הבאים או הריפוי של המטופלים הבאים הופכת להיות מהירה יותר וקלה יותר ככל שהזמן עובר.
מה התנאים לשדה כזה להיווצר ?
כוונה קבוצתית משותפת בנושא שמעורר תגובה רגשית (יעני לא משעמם)
הפרויקט או הדבר המשותף נמשך מספיק זמן
חוזרים על הפרויקט או הדבר המשותף הרבה פעמים
כמה זה מספיק זמן והרבה פעמים? זה סקאלה, מתחת לרף מסוים זה לא יהיה מורגש, ומעל רף מסוים זה ילך ויתחזק ויהיו יותר אנשים שירגישו את זה ותמיד גם יהיו אנשים שלא.
איזה חזק זה אה? תחשבו על שדות אנרגטיים כאלה שהייתם חלק מהם בסדנאות או קורסים ואיזה השפעה היה לזה עליכם בזמן אמת ואיזה השפעה בדיעבד ועוד קבוצות שאתם חלק מהם כמו משפחה ותרבות ולאום ואיך העבר משפיע עלינו היום.. מטריף את המוח אה?
והנה סרטון שלי מסביר את זה למי שאין חשק לקרוא:
והתמונה היא כמובן AI הכין כי אם כבר מדברים על שינוי מודל של מציאות, זה חתיכת שינוי שקורה פה
Comentarios